צרו קשר

טיפול במתבגרים

אם נתפרץ למוחו של המתבגר, ייחשפו לפנינו אסטרואידים פזיזים של רסיסי מחשבות: האם החבר'ה מתנועת הנוער יזמינו גם אותי למסיבה בסוף השבוע? אוי לא, אני מזהה חצ'קונים על פרצופי האם זה הולך לרדת או שאשאר מכוער? למה בכלל ללכת לבית ספר? עדיף ללמוד בבית ולעשות בגרויות! מה אני חושב על המצב הפוליטי בארץ? וואו! הגוף שלי נהפך למקור של עונג- זה מותר או אסור? נראה לי שאספיק להגיע תוך עשרים וחמש דקות מירושלים לתל אביב, איזה פדיחה רק שהקול שלי שוב לא יקפוץ, אני אסתדר לבד גם בלי ההורים שלי...

גיל ההתבגרות מאופיין בהבניה וגיבוש של הזהות. זהות האדם נבנית ומשתנה לאורך כל חייו,  אך בגיל ההתבגרות תהליך זה הופך מרכזי ודרמטי. הסיבות לכך קשורות להתפתחויות פיזיולוגיות וקוגניטיביות המזמינות את המתבגר לפתח סוג חדש של קשר עם העולם ולשאול שאלות על מה שעד עכשיו היה מובן מאליו. תהליך החשיבה והבירור של מתבגר אינו מתרחש בוואקום. הוא מתרחש באינטראקציה עם הסביבה, באמצעות קשר ודיאלוג עם בני גילו ומבוגרים.

המתבגר מתהלך על חבל דק בין הרצון לקשר אינטימי בין עולם המבוגרים לבין הצורך ליצירת מרחב אוטונומי. מעוניין הוא לשמוע את דעותיהם של הוריו ולקבל מהם הכוונה, אך בה בעת חושק הוא לשמור על ייחודו ועצמאותו. על חבל דק זה מתהלך גם הטיפול במתבגרים – הצהרת המתבגר בפני קהל עם ועדה שאינו צריך טיפול ואף אם צריך יכול הוא לפתור הכל בגפו. וגם כאשר המתבגר נעתר לטיפול, רגיש הוא לאותנטיות של המטפל, שומר הוא לפחות בתחילה מרחק של ביטחון ונושא ונותן הוא על עצם הטיפול.

פעמים רבות במהלך הטיפול במתבגר, ההורים יוזמנו להוות חלק ממערך הטיפול. וכך בשיחה משותפת של ההורים עם המתבגר נפתח מרחב לדו שיח משמעותי שבו ניתן לשוחח על קונפליקטים וכעסים, נעים במתח בין הרצון של המתבגר לעצמאות לבין הקווים האדומים של ההורים, שמים לב למקומו של המתבגר במשפחה בתקופה זו, מפתחים יחד את הזהות הנבנית של המתבגר בשאילת שאלות וחשיבה משותפת, צוחקים ומקבלים החלטות פרקטיות להתנהלות החיים.
טיפול במתבגרים

לפרטים נוספים צרו עמי קשר: