צרו קשר

המתבגר מחפש משמעות

אליאב לא קם לתפילת השבת
שבת בבוקר, הציפורים מצייצות, השמש כבר יצאה מחיתוליה, האחים הקטנים משחקים להם להנאתם ורק אליאב ספון בתוך מיטתו כאילו כפאו שד. כבר לפני יותר משעה אבא הלך לתפילה, אולם אליאב למרות ההפצרות הרבות של אביו ישן שנת ישרים במיטתו הנעימה. נם ולא נם, מדמיין ומכין הוא את שלל האמתלות שיספר לאביו המאוכזב מדוע לא בא עמו לבית הכנסת. האמת, שאליאב אינו יודע להסביר גם לעצמו מדוע הוא לא קם יותר מחצי שנה לבית הכנסת בשבת. הוריו טוענים שהוא יורד מבחינה רוחנית ושחבריו משפיעים עליו, אולם הוא מסרב בתוקף לקבל הסברים אלו. בסך הכל, כך הוא מנסה הוא לפסוק לעצמו "הייתי עייף ולכן לא קמתי".

הנער מחפש משמעות
גיל ההתבגרות מאופיין בהבניה וגיבוש של הזהות. זהות האדם נבנית ומשתנה לאורך כל חייו,  אך בגיל ההתבגרות תהליך זה הופך מרכזי ודרמטי. הסיבות לכך קשורות להתפתחויות פיזיולוגיות וקוגניטיביות המזמינות את המתבגר לפתח סוג חדש של קשר עם העולם ולשאול שאלות על מה שעד עכשיו היה מובן מאליו. אליאב קם לתפילה מידי שבת בבוקר עם אביו כבר מגיל הינקות ולפתע הוא מפסיק להגיע. כמתבגר הוא מתחיל לחפש תשובות עבור שאלות רבות שמעסיקות אותו: למה חשוב להתפלל? האם תפילה באמת משפיעה? למה התפילה כל כך ארוכה ומשעממת ואין בה יותר שירים ודבקות? איך הייתי רוצה לחוות את יום השבת? האם אני עדיין רוצה להתפלל במניין עם אבי או אולי במניין אחר שמתאים לי? מה כל כך נורא להתפלל ביחידות אולי זה אפילו עדיף? אם אני באמת לא קם, מה זה אומר עלי מבחינה דתית-חברתית? מה עדיף, להישאר עד מאוחר עם החברים או לישון מוקדם ולקום לתפילה? אם חלק מהחברים שלי לא מגיעים בקביעות לתפילה אולי גם אני לא צריך לקום מידי שבת? למה דווקא על תפילה בשבת בבוקר אבא מתעקש איתי? אם לא אקום, איך ההורים שלי יגיבו?.
שאלות רבות, חדשות ומגוונות מתרוצצות במוחו המתפתח של אליאב. אלו שאלות שמבררות את משמעות התפילה, אופי עבודת ה' בכלל והשבת בפרט, היחסים והגבולות עם אבא ואמא, יחס בין מה שחשוב לי מול החברים ועוד. שאלות אלו, יכולות להצמיח את אליאב לעבודה פנימית עמוקה עם עצמו או שמא למקום של בלבול, ייאוש ובדידות.
 


הורה שנוכח בזהות המתפתחת של המתבגר
תהליך החשיבה והבירור של מתבגר אינו מתרחש בוואקום. הוא מתרחש באינטראקציה עם הסביבה, באמצעות קשר ודיאלוג עם בני גילו ומבוגרים. להורה בגיל ההתבגרות יש זכות להיות נוכח ופעיל בבירור השאלות הללו ולהוות חלק מסוים בהתפתחות המרגשת הזו.
כלי חשוב ואפשרי  של דיאלוג הוא שאילת שאלות. עמדה זו של שאילת שאלות נעשית באופן סקרני ומכבד, שמנסה להיכנס לנעליים של המתבגר ולא למלא את הסדקים בסיפור שלו על ידי הנחות, השערות ועמדות שיש כבר לשואל. נדגים זאת בשיח קצר שבין אליאב להוריו:

אבא: אליאב, שמנו לב שבחצי השנה האחרונה אתה לא קם לתפילה. רצינו לשוחח איתך על כך. אתה כבר יודע מה דעתנו על כך, אבל היינו רוצים לדבר איתך על זה גם ממקום של סקרנות.
אליאב: טוב...נו.
אמא: אז איך זה בשבילך שאתה לא קם? זה מפריע לך או לא מפריע?
אליאב: לא יודע...זה מפריע קצת. במיוחד כי אתם מתבאסים עלי.
אבא: (מחייך) אני מבין. אז אתה לא רוצה לבאס אותי?
אליאב: כן.. כי תכל'ס לי לא כזה קריטי שאני לא קם. אני אוהב להתפלל בשקט שלי. מה גם שבבית כנסת קצת משעמם לי.
אבא: מה הכוונה משעמם?
אליאב: לא יודע. דווקא תפילות בישיבה אני אוהב ואני קם יותר, כי שרים והתפילה עם חברים... ופה זה תפילה של מבוגרים והקצב איטי וגם.. החבר'ה כבר לא מגיעים.
אמא: נשמע מעניין התפילה בישיבה. ספר קצת, איך זה הולך?
אליאב: לא יודע..אמממ... את יודעת...חברים ואווירה טובה.... חוץ מזה, אני קצת מבולבל לגבי כל הקטע של התפילה. לא יודע בדיוק להסביר את זה.
אבא: מה אתה חושב על תפילה? אפשר לשמוע קצת יותר על הבלבול?

ההתרחשות שבשיחה זו, חושפת בעיני ההורים ואולי גם לאליאב עצמו מערכת של חשיבה והתבלטות, שאלמלא שאילת השאלות לא היה נחשף. השיח הפתוח והמכבד הזה רק מתחיל להרחיב את האפשרויות של אליאב להכיר את עצמו ואת עבודת ה' שמתאימה לו. חשוב להדגיש, אין בעצם השיח לומר שההורים מוותרים על מה שחשוב להם, אלא יש בכך כעין שותפות שבה יוכל אליאב להסתייע בידע ובניסיון שלהם למציאת דרכו הייחודית.

ניכור בגיל ההתבגרות
המטפלות המשפחתיות גוגול-אוסטרובסקי ולזר טוענות, שבשיח החברתי-מערבי קיים רעיון שמתבגרים אינם מעריכים עוד את דעתם של המבוגרים ושל הוריהם. תפיסה זו כך הן טוענות, מביאה לבידוד של מבוגרים וצעירים כאחד. המבוגרים חווים חוסר יכולת להשפיע על ילדיהם והמתבגרים נותרים רחוק מהידע, האכפתיות והתמיכה של המבוגרים, בזמן שהם מאוד זקוקים לה. אולם, בניגוד לרעיון חברתי זה, לעתים קרובות, הדחייה של המתבגרים היא לא את המבוגרים עצמם אלא את השיפוט המכאיב והשלילי של ההורים כלפי מעשיהם וכוונותיהם. בעוד שאליאב שואל את עצמו שאלות, הוריו משיבים בסימן קריאה "אתה יורד מבחינה רוחנית!", ובכך יוצקים משמעות שלילית וצרה לחוויה שלו. אליאב מתרחק מהשיפוטיות של הוריו וגם בעצם מהחום והאהבה, שלהם הוא כה זקוק.