צרו קשר

יחסים של השפעה הדדית

אמא תומכת בבתה
הקשיים של דנה בלימודים התחילו כבר בתחילת בית הספר היסודי. היום, בתחילת כיתה יא' היא מסכמת את התהליך הלימודי המוצלח שהיא עברה. למרות הלקויות הלימודיות ורגעי המשבר, דנה לא ויתרה, למדה בחירוף נפש ואף ניגשה בהצלחה מרובה למבחני הבגרות הראשונים. דנה אומרת בנוכחות אמה: "אמא תודה. תמכת בי לכל אורך הדרך".


הורות שמשפיעה על הילד
התפיסה הקלאסית של ההורות היא שההורה הוא משפיע באופן חד כיווני כלפי הילד שלו. ההורה מאכיל ודואג לכל הצרכים כבר מגיל הינקות, מחנך, מעביר ערכים שחשובים לו ומלמד את ילדו כישורי חיים. כך אמא של דנה תומכת ועוזרת לבתה בהתמודדות הלימודית שלה.
הגישה הנרטיבית מרחיבה שבנוסף לכך שההורה משפיע על הילד, הוא גם מושפע ממנו, משום שיחסים בין אנשים אינם לינאריים, אלא מעגליים. הילד יכול ללמד את ההורה ואולי אפילו להיות מעורר השראה עבורו. הבה נתבונן בשיחה:

מטפל: אז דנה, את מספרת שאת עברת ועוברת תהליך לא פשוט של למידה בבית הספר. ועל אף, לקויות הלמידה קיבלת תעודות הערכה רבות.
דנה: נכון. אני מאוד גאה בעצמי. הרבה בזכות אמא שתמכה בי ותומכת בי לאורך כל הדרך.
אמא: מצטרפת לתחושת הגאווה של דנה. אני מלווה את קשיי הלמידה של דנה כבר מתקופת היסודי, כל הזמן האמנתי בה ותמכתי בה לכל הדרך.
מטפל: אז אמא תמכה בך דנה לכל אורך הדרך. אמא, יש לי שאלה שאולי תישמע קצת מוזר. את מספרת על התהליך של דנה שבה היא התמודדה עם לקויות הלמידה שלה והיא אף הצליחה. איך הסיפור הזה השפיע עלייך?
אמא: השפיע עלי?
מטפל: כן. מה הסיפור של דנה תרם אולי לך כאדם?
אמא: אמממ. אף פעם לא חשבתי על זה...אבל האמת שהסיפור הזה השפיע עלי רבות. דנה אולי לא יודעת, אבל הרבה בזכותה השלמתי את התואר השני שלי, למרות הקושי הרב.
דנה: מה הכוונה, אמא?
אמא: אף פעם לא ניסחתי את זה כך, אבל זה באמת ככה. היו לי הרבה רגעי משבר בתואר השני שלי. מכל מיני סיבות החלטתי כבר לוותר, אבל הסיפור של דנה נתן לי כוח להמשיך.
מטפל: הסיפור של דנה נתן לך כח. מה הכוונה?
אמא: הרי לדנה יש כל כך הרבה קשיים בלימודים. ואני רואה אותה ואומרת היא הצליחה בסוף למרות שזה היה נראה בלתי אפשרי. וגם בנקודות משבר שלי, שזה כבר היה נראה בלתי אפשרי, חשבתי על אופן ההתמודדות שלה וזה עורר אותי להמשיך.
דנה: אמא, הפתעת אותי.

בתמליל השיחה הזה דנה מספרת על התהליך הלימודי שהיא עברה ועל האופן שבו היא התמודדה למרות הכל. האמא השפיעה רבות על דנה, היא תמכה והאמינה בה לכל אורך הדרך. בנוסף להשפעה של האמא על דנה, המטפל מברר על ההשפעות חזרה של דנה על אמא שלה. האמא  ודנה קצת מופתעות מהשאלה הזו, כי בתפיסה המודעת שלהן הורה משפיע באופן חד כיווני על ילדו. ופתאום מתגלה משהו חדש שאף פעם לא היה מנוסח בצורה כזו- הסיפור של הבת עזר בחיים של האמא, לסיים את התואר השני.

סיפור שנוגע בסיפור
ההשפעות האפשריות של שיחה כזו הן בשתיים. ראשית, זה מחזק הזהות של דנה. הסיפור של ההתמודדות שלה נגע והשפיע על אדם אחר ובפרט אדם קרוב וחשוב, ובכך מקבל הסיפור של דנה תוקף חדש. זהו לא רק סיפור יחיד בעל אורגניזם פרטי, אלא סיפור שמקרין ומשפיע וממילא מקבל תוקף ובעל ערך יותר.
שנית, ההכרה בכך שהקשר בין הורה-ילד משפיע בצורה הדדית, יכול לחזק ולהעשיר את מערכת היחסים בין ההורה לילד שלו. אין זהו קשר של אדם שדואג ומחנך בלבד, אלא זהו קשר חי, דינמי, שבו כל אחד מהצדדים נתרם.

"לאבא שלי יש סולם"
הרעיון שהורה יכול להיות נתרם, ואולי אפילו חלש כלפי הילד שלו הינו רעיון שיכול לייצר אי נוחות. ייתכן ומקור האי נוחות נובע מתפיסה חברתית-תרבותית שבה ההורה הוא מחנך חד כיווני ואולי אפילו דמות מושלמת.  אולם, אין בהכרח ברעיון זה כדי לערער את סמכותו של ההורה או לפגוע במעמד ההורי, יש ברעיון זה כדי לאפשר חשיבה שההורה אינו רק דמות מרוחקת שמשפיעה, אלא הינו אדם קרוב שבנוסף לכך שהוא מוביל את בני ביתו, הוא גם אדם שנפגש ונתרם בעצמו. זה דורש מההורה שתי דברים: פיתוח יכולת לזהות שהוא מושפע מהילד. ושנית, להדהד ולספר זאת לילד שלו, כמו שעשתה באומץ רב אמא של דנה.